ליום חול, לארוחות משפחתיות, לשעות יצירה עם הילדים, סתם לשם המראה הכללי ועיצוב פנים הבית, אין ספק שמפות שולחן הן אחת מגולות הכותרת של כל בית בישראל ואפשר לומר, בלי שמץ של ציניות או שוביניזם כמובן, כי אפשר לזהות בית משפחתי או בית שבו ישנה נוכחות נשית רק על ידי התבוננות בשולחן האוכל המשפחתי, בשולחנות הקטנים הפזורים ברחבי הבית או באלו הממוקמים במרפסת או בגינה, העובדה כי ישנן מפות שולחן פזורות על גבי לוחות העץ, המתכת או האלומיניום מוכיחה כי יד אוהבת, יצירתית ואכפתית עוטפת את דיירי הבית.
מפות שולחן צבעוניות, מפות שולחן עם רקמת תחרה, עם עיטורים קלאסיים או מודרניים, מפות שולחן לבנות וחגיגיות, יש אינספור סוגים, צורות ואלמנטים מהם אפשר להרכיב את סט המפות המתאים לכל אחד ולכל אחת מאיתנו על פי העדפותינו האישיות ועל פי המראה הכללי שבו בחרנו לעצב את עולמנו האישי, הפרטי והאינטימי במקום שלו אנחנו קוראים "בית". כאשר מונחת מפה על השולחן הרי שגם יותר נעים להניח עליה את הזרועות או את הידיים, גם פגמי השולחן, הנגרמים עם הזמן, נעלמים כאינם וגם האווירה הכללית הופכת לאלגנטית, יוקרתית ומכובדת יותר מאשר הייתה ללא נוכחות מפות שולחן.
מדהים עד כמה פיסת אריג או בד יכולה לשנות אופי ומראה חיצוני אך, בדיוק כמו שמלה מחמיאה או חליפה יוקרתית, הימצאות מפת שולחן בחלל חדר האוכל, הסלון או המטבח, היא ההבדל בין מראה שגרתי ובנאלי לבין מראה מהודר, מרהיב ויפה לעין, מראה שרק יגרום לרצון להישאר עוד קצת, לבלות עוד מעט וליהנות מעוד כמה רגעים עם המשפחה, עם הילדים ועם האהובים ביותר עלינו.. ורק בינינו, מה עדיף? לשפוך מרק על מפת שולחן או על השולחן עצמו?? הנה עוד משהו שתורם לחיוביות הגדולה בהנחת מפות שולחן בכל מקום שבו יושבים, אוכלים ושותים